החלטה בתיק ת"א 12559-07-11

להלן החלטתי בבקשת המבקשים להורות על ביטול צו העיקול:

1.   המשיבות הגישו כנגד המבקש תביעה כספית ע"ס 28,500 ש"ח, במסגרתה עתרו גם בבקשה להורות על סילוק ידו של המבקש מהדירה המצויה ברחוב פיארברג 1, בתל אביב (להלן - הדירה). בכתב ההגנה טען המבקש, כי הוא זכאי להיחשב כדייר מוגן, במקום הדייר הקודם - אחיו המנוח - זאת לאחר שהתגורר בדירה עם אחיו בשנה האחרונה לחייו.

במועד מאוחר יותר לניהולו של התיק הוגשה בקשה להורות על הטלת צו עיקול על זכויותיו של המבקש אצל מחזיקים שונים. ביום 17.4.2012 ניתן צו עיקול זמני (להלן - צו העיקול).

2.   המבקש עתר בבקשה לביטול צו העיקול, בין היתר, על יסוד טענות כדלקמן: (1) פקיעת צו העיקול; (2) שיהוי ניכר בהגשתו; (3) היעדר ראיות מהימנות לכאורה לביסוס עילת תביעה; (4) היעדר ראיות מהימנות לכאורה לביסוס יסוד ההכבדה.

3.   המצהירים מטעם הצדדים נחקרו והצדדים סיכמו את טענותיהם.

4.   במסגרת בקשה לביטול צו עיקול על בית המשפט לבחון: (א)האם הניחו המשיבות תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. בשלב זה של ההליך נדרשות המשיבות לעמוד במבחן ההסתברות לקיומה של עילת תביעה ראויה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009), 522). המבקש, מצידו יוכל להתנגד להטלת העיקול הזמני, אם יניח תשתית עובדתית ומשפטית המעמידה את העילה הנטענת בכתב התביעה בספק ניכר (ר"ע 490/86 יונה יונה נ' דן מקמילן (פ"ד מ(4) 115); (ב)האם הראו המשיבות שאם לא יינתן הצו הן יתקשו במימוש פסק הדין; (ג)האם מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבות או המבקש. במסגרת בחינת מאזן הנוחות, על בית המשפט לבחון נזקו של מי חמור יותר כתוצאה ממתן צו העיקול (רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ [פורסם בנבו]); ו - (ד)האם עמדו המשיבות בדרישות תום הלב וניקיון הכפיים.

דיון:

5.   איני מקבל את הטענה לפיה העיקול פקע. המזכירות מנפיקה הודעות למחזיקים אך לאחר שהערבויות שנקבעו הופקדו. אסמכתא המעידה על הפקדת הערבויות מצוינת במוצג "מש/1"; הבקשה להטלת צו עיקול זמני אומנם לא הוגשה בד בבד עם הגשת התביעה, אולם ניתן לכך הסבר. המבקש אינו עובד, הוא מתקיים מקצבה המשולמת לו על ידי משרד הביטחון, כאשר אין ברשותו נכס מקרקעין ולא היה ידוע למשיבות על קיומם של נכסים אחרים. משנודעה למשיבות העובדה שהמבקש זכה בחלק מעיזבונו של אחיו המנוח, הוגשה הבקשה להטלת צו עיקול זמני. הסבר המשיבות מתקבל על ידי וטענת השיהוי נדחית. אשר לטענה המתייחסת לאופן החתימה על התצהיר התומך בבקשה להטלת צו עיקול זמני, הרי שניתן על ידי העדה הסבר (עמ' 6, ש' 16-18); הסברה של העדה מהימן עלי.

6.   תמונת המצב המתקבלת, לאחר שמיעת עדויותיהם של המבקש והמשיבות, נוטה יותר לאפשרות לפיה יעלה בידי המשיבות לזכות בהליך המשפטי. עמדתן, אפוא, עדיפה בשלב הנוכחי על עמדתו של המבקש. הגעתי לכלל המסקנה כאמור, בשים לב לעובדה לפיה המבקש לא דיווח למשיבות, באופן רשמי ובזמן אמת, כי זכויותיו כדייר מוגן בדירה התגבשו; המבקש אינו רשום אצל הגופים השונים (משרד הפנים, הבנק וכיוב') כמי שמתגורר בדירה; אחיו המנוח של המבקש ערך צוואה 9 ימים לפני פטירתו. באותה העת, על פי הנטען, כבר התגורר המבקש עם אחיו תקופה ממושכת, אשר בהתאם לנטען מבססת למבקש את הזכות להיחשב דייר מוגן בדירה. על אף האמור, בצוואה כאמור לא ציין המנוח את מענו של המבקש בדירה אלא ציין שהוא מתגורר ברחוב ניסנבאום 1, בבת-ים. עובדה זו רובצת לחובת המבקש ומהווה נימוק מרכזי על פיו העדפתי את גרסת המשיבות על פני גרסת המבקש.

אין מקום להכריע בשלב הנוכחי בשאלה מהו שיעור דמי השכירות הראויים. די בכך שהוצגה תשתית עובדתית לביסוס התחשיב שנערך על ידי המשיבות. אין מדובר בהערכה בלתי סבירה, כאשר ההערכה שהובאה על ידי המשיבות הינה סבירה יותר מההערכה לה טוען המבקש.

7.   עלה בידי המשיבות להניח תשתית עובדתית מספקת לביסוס יסוד ההכבדה; בהתאם לנטען, המבקש התיימר, למעשה, להסדיר לעצמו זכויות בדירה. די בהתנהלות זו כדי לבסס את יסוד ההכבדה; ראיות נוספות לביסוס יסוד ההכבדה ניתן למצוא בעצם העובדה שהמבקש אינו בעליו של נכס מקרקעין, הוא אינו עובד בעבודה קבועה והכנסתו הינה מקצבה המשולמת לו על ידי משרד הביטחון. העובדה שהמבקש זכה בחלק מעיזבון אחיו המנוח, אין די בה, שכן לא ניתן להבטיח שבסיומו של ההליך המשפטי, ככל שהמשיבות יזכו בהליך, ניתן יהיה עדיין להיפרע באמצעות נכסי העיזבון בהם זכה המבקש.

8.   לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות שהובאו והעדויות שנשמעו בפני, נחה דעתי שעלה בידי המשיבות להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. כמו כן, הראו המשיבות שאם לא יינתן הצו הן יתקשו במימוש פסק-הדין, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתן ולא נמצא דופי בהתנהלותן.

הצדדים הרחיבו את היריעה יתר על הנדרש; לא מצאתי מקום להידרש במסגרת החלטתי לנימוקים נוספים שהעלו הצדדים.

9.   אשר על כן, הבקשה לביטול צו העיקול - נדחית. צו העיקול יוותר על כנו. המבקש ישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ המשיבות ע"ס 2,500 ש"ח. תשלום ההוצאות ייעשה בתוך 20 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל. במסגרת קביעת שיעור ההוצאות התחשבתי במצבו של המבקש, כמו גם בעובדה (כך בהתאם לנטען בסיכומי התשובה) לפיה הוא עזב את הדירה.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מהחלטתי אל ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ח' סיון תשע"ב, 29 מאי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: